תהליך הסרת משקפיים בלייזר כאמור כולל שלבים, כאשר השלב החשוב הוא שלב הסרת התאים. המנתח משייף את שכבת התאים החיצונית של הקרנית, שהינה למעשה שכבת תאי האפיתל. אור הלייזר האולטרה סגולי מסוגל לשייף ולגרד תאים בצורה מדויקת, מבלי לגרום לכוויות. בתחילה בסביבות 1950, רופא העיניים חוזה ברקר פיתח סכין מיוחדת לחיתוך דק ולשינוי צורת הקרנית, ולאחר תקופה התפתח נושא הלייזר דו תחמוצת הפחמן, עד שהגיע לאור האולטרה סגולי שאנו מכירים היום. פעולת ההכנה של שכבת הקרנית כוללת הצבת טבעת יניקה מסביב לקרנית המחזקת את העין במקום. הפעולה עלולה לגרום לשטף דם או דימום בחלק הלבן של העין, והתופעה עוברת תוך מספר שבועות. בעת שהעין מקובעת יוצרים שכבה דקה של קרנית בעזרת לייזר. שכבת התאים מקופלת אחורה ומוסרת, ואז נחשף החלק האמצעי של הקרנית, המשתית. פעולת הסרת התאים עלולה להיות בלתי נעימה. לאחר מכן מגיע תורו של הלייזר המאדה תאים בצורה מבוקרת ואינו פוגע בתאים מסביב. שכבת התאים המוסרת הינה בעובי כמה עשרות מיקרומטר. באם משתמשים בלייזר בשכבות העמוקות יותר (כגון שיטת לאסיק), הכאב יהיה מופחת וההחלמה תהיה מהירה יותר. כאשר הרופא מסיר את שכבת תאי האפיתל, הראיה נעשית מטושטשת ורואים רק אור לבן סביב אור הלייזר. לאחר ששכבת תאי האפיתל מוסרת והקרנית משויפת, מחזיר המנתח את השכבה למקומה החדש בעזרת הדבקה טבעית, בודקים שאין בועות אוויר ולכלוך ושהקרנית מותאמת לעין.